#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרנז. ת""ר הבא לירון בשטר ובחזקה נידון בשטר דברי רבי רשב""ג אומר נדון בחזקה. אם נחלקו בלברר 1) מה הרין לרבי אם לא ימצא ערים או שיאמרו להר""ם 2) מה הרין אם הביא שטר ולא הביא ערי חזקה 3) כמי ההלכה 4) באלו עור אופנים אפשר לפרש את מחלוקתם? "	"1) לא ימצא עדים לרשב""ם הפסיד.לר""ת ולא""נ פתוס'לא הפסיד.יאמרו להד""ם בדעת הרשב""ם נחלקו תי' התוס'. לר""ת הפסיד לא""נ בתוס' לא הפסיד.<br>3) כתב הרשב""ם (ד""ה אלא הכא) שלכו""ע מהני.<br>4) רשב""ם כתב שהלכה כרשב""ג <sup>שלז</sup>.<br>5) א. לרב דימי רשב""ג סבר אין אותיות נקנות במסירה ורבי סבר אותיות נקנות במסירה.<br>ב. לאביי מיירי שנמצא אחד מהעדים קרוב או פסול, רבי סבר כרבי אלעזר שעדי מסירה כרתי ורשב""ג סבר כרבי מאיר שעדי חתימה כרתי.<br>ג. לרבי אבינא [לרשב""ם לרבינא[ מיירי בשטר שאין עליו עדים, רבי סבר כרבי אלעזר ורשב""ג סבר כרבי מאיר.<br>ר. ואיבעית אימא רבי סבר מודה בשטר שכתבו א""צ לקיימו ורשב""ג סבר צריך לקיימו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שלז.  כתב הרשב""א שהרי""ף פסק כרבי. וברא""ש  (סי' כז)  הוסיף שאם העדים נמצאים צריך לברר, אמנם אם מתו עדי השטר או שהלכו למדינת הים סגי בחזקה.</span>"	בבא בתרא קע.- קע:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרנח. בשבועות אמר רבא שלוה שאמר פרעתיך לפני פלוני ופלוני, ובאו ואמרו להר""ם לא הוחזק כפרן האם אתיא כרבי שצריך<br>לברר? "	"כתבו התוס' (ד""ה אלא): א. רבא ס""ל כרשב""ג.<br>ב. רבא ס""ל כרבי דיש לו לברר כל מה שיוכל ומ""מ אם לא מצא את העדים או אמרו להד""ם לא מפסיד.<br>ג. רשב""ם ס""ל שאם לא בירר הפסיד ובכל זאת הביא דברי רבא והסתפקו התוס' אם רצה להעמידה אפיי כרבי או דוקא כרשב""ג <sup>שלח</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שלח.  כתב הרשב""א שיש מי שתירץ שבשבועות אמר כמסתפק והכא כשטוען ברי. והר""ז הלוי תירץ דהכא באומר שהזמינם לעדות דמילתא דרמיא עליהו היא והתם בשלא הזמינם. והראב""ד תירץ שבשבועות נמי חייב ולא בא רבא לומר אלא שאם אמר לאחר מכן חזרתי ופרעתי נאמן. והרשב""א תירץ שרבי דוקא אמר בשטר וחזקה שהחזקה באה מכח השטר וכדבר אחד ולכן צריך לבררו אבל אומר במלו ה ע""פ פרעתי נאמן, וכי אמר פרעתי בפני עדים נאמנו ת פרעון לא מחמת העדים באה ובזה רבי מודה שא""צ לברר.</span>"	בבא בתרא תוס' קע:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרנט. מה עושים ומדוע כשהלוה פרע מקצת חובו? 	"לרבי יהודה יקרעו את השטר חוב ויכתבו לו העדים שטר אחר לפי חשבון הנותר מזמן ראשון כדי שלא יצטרך הלוה לשמור שוברו מן העכברים.<br>לרבי יוסי כותבים שובר דעבד לוה לאיש מלוה ולא ירע כחו של מלוה להחליף שטרו וכך יכפה המלוה את הלוה לפרעו, שדואג פן יפסיד שוברו והלוה יוציא שטרו ויתבע כל חובו.<br>לרב ב""ד מקרעים את השטר וכותבים לו שטר אחר מזמן ראשו, שלרב ב""ד אלימי לאפקועי ממונא ולא עדים. והתוס' (ד""ה אלא עדים) פירשו שאם ב""ד יכתבו לו שטר מזמן ראשון לא יבואו לחתום בשטר מוקדם אבל אם עדים יעשו לו שטר מזמן ראשון יבואו להכשיר שטר מוקדם."	בבא בתרא קע: - קעא. ותוס'		
